תחום עיצוב האריזות הוא אחד מהנושאים המפותחים בישראל. רוב האריזות המופקות בארץ עוברות תחת ידם של מעצבים גרפיים בלבד, אשר מעצבים אריזה בעלת תבנית קבועה ונתונה מראש. כל שנותר למעצב הגרפי שמקבל תשתית תעשייתית קיימת, הוא למצוא את השפה הגרפית שתייחד את האריזה ותבדל אותה מאריזות מוצרים מתחרים. במקרים של אריזות שבהן ישנה התערבות מצדו של מעצב תעשייתי, הדבר ניכר לעין ובדרך כלל האריזה ייחודית ומעניינת יותר.
בישראל קיימת פעילות ענפה בתחום עיצוב האריזות. אחת מהן היא תחרות עיצוב האריזות "כוכב ישראל", שאותה מפיק אחת לשנה "המכון הישראלי לאריזה, עיצוב ולוגיסטיקת המוצר", זאת מאז שנת 1964. האריזות שזכו ב"כוכב ישראל 2006", זכאיות לייצג את ישראל בתחרות העולמית world star. זו מהווה את "תחרות הדגל" לאריזות בעולם והיא מאורגנת על ידי ה-W.P.O, שהוא הארגון הבינלאומי לאיגודי אריזה בעולם.
בין שאר המותגים שזכו בפרס "כוכב ישראל 2006", נמצאת רשת "סבון של פעם", לאחר שהציגה עיצוב מארזים מיוחדים לחגים ולסדרת הטיפוח לגבר - ג'נטלמן. מארזי "ראש השנה" מעוטרים בתחרות זהב ובהבלטות בסגנון רומי. המארזים בסדרת הטיפוח לגבר - ג'נטלמן, מעוצבים בהשראת קופסאות סיגרים, סיגריות ומצת זיפו. סיגל קוטלר לוי, מבעלי רשת "סבון של פעם", מספרת כי "לאריזה יש היום חלק חשוב לא פחות מהמתנה עצמה".
אלכס פדואה, מעצב תעשייתי ובעליו של סטודיו "PADWA DESIGN", עומד בראש המחלקה לעיצוב תעשייתי ב"שנקר". פדואה, שעיצב מוצרים ומכוניות, מספר כי תחום עיצוב האריזות בישראל הנו רחב ביותר ומגלגל מיליוני שקלים בשנה. הוא מציין כי בתחום זה בארץ קיימת הפרדה בין העיצוב הגרפי והעיצוב התעשייתי. לטענתו, הפרדה זו אינה נכונה "וחבל שכך המצב". לדבריו, המטרה הסופית של עיצוב האריזה בישראל היא "לנצח את היריב על המדף", והעיצוב מתמקד יותר במכירה ופחות בפונקציונליות. פדואה מספר כי המעצבים האנגלים והיפנים הם מעצבי האריזות הטובים בעולם, ומציין כי עיצוב האריזה של ipod, "הגדיר את עיצוב האריזה מחדש", כיוון שהעבודה שהושקעה במוצר זה "חילקה את ההיסטוריה של עיצוב האריזות לשניים - לפני ואחרי עיצובו".
ברחבי העולם ניתן למצוא אריזות שעיצובן אינו נופל ברמת האיכות והקריאטיביות מהמוצר הארוז, ובמקרים רבים האריזה אף מעניינת ומעוצבת יותר מהמוצר עצמו. חברות גדולות משקיעות סכומי כסף רבים ומחשבה בפיתוח ועיצוב אריזות מוצריהן. אריזות מרשימות במיוחד ניתן למצוא אצל חברת "SWATCH". עיצוב אריזות השעונים של מותג זה מצליח להפתיע בכל פעם מחדש. בין השאר, ניתן למצוא אריזה בצורת משולש גבינה צהובה מחוררת, שלט רחוק של טלוויזיה, תפוח, דינוזאור ועוד.
מותג נוסף שמוצריו ארוזים באופן ייחודי ובלתי שגרתי הוא
"RITZENHOFF", שעבורו עובדים 280 מעצבים מכל רחבי העולם, ביניהם אדריכלים, מעצבי מוצר, מעצבים גרפיים, מאיירים ועוד. החברה שמה דגש מרבי על נושא עיצוב האריזה. עיצובו של המוצר בעיני אנשי
"RITZENHOFF" אינו מסתיים במוצר עצמו, אלא כולל גם את אריזתו. באופן נדיר בעולם עיצוב האריזות, שמותיהם של מעצבי המוצרים מופיעים על גבי האריזה.
במקרים רבים האריזה אף מעניינת ומעוצבת יותר מהמוצר עצמו
אלוסטרציה: sxc.hu
המותג מציע למכירה מוצרים, כגון מאפרה הארוזה בקופסת עץ באופן שבו נמכרים בדרך כלל סיגרים, כוס חלב ארוזה בקרטון שצורתו דומה לקרטון החלב הקלאסי ועוד. את המאפרה ומוצרים נוספים של המותג
"RITZENHOFF", ניתן לרכוש במרכז העיצוב סוהו. גם המותג
"SELETTI", מציע קופסאות אחסון מעניינות שאף אותן ניתן למצוא בסוהו.
המשותף לכל אותן חברות הוא השימוש המעניין שהן עושות באריזות, וניצול האריזה מבחינה שיווקית. אבל ישנו מותג עולמי שהגדיל לעשות והלך עם נושא עיצוב האריזות הרבה יותר רחוק. "T-box", הנו מותג בינלאומי המשווק בגדי נשים וגברים, הלבשה תחתונה ואביזרים בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ישראל.
למותג סניף הממוקם ברחוב שינקין בתל אביב. המיוחד במותג זה, הוא שסימן ההיכר שלו אינו מתמקד במוצר, אלא דווקא באריזה שבה הוא נמכר. כל המוצרים מוגשים לצרכנים באריזות מקוריות ובלתי שגרתיות בצורתן, כגון גביע גלידה, סוכרייה על מקל ועוד. חלק מהמוצרים ארוזים בשרינקים מעוצבים וחלקם בקופסאות. אחד המאפיינים המשותפים לאריזות הוא גודלן הקטן. פתיחת המוצרים של "T-box" וגילויים, הפכה לחלק נכבד בחוויית הקנייה. מעצבי המותג עיצבו אריזות המשלימות את המוצר עצמו. דוגמה מעניינת לכך הם בגדי הים שארוזים בקופסה אטומה המתאימה לשימוש רב פעמי, ובה ניתן לאחסן את בגד הים הרטוב לאחר השימוש.
אסתטיקה פרקטית
ולמרות שתחום עיצוב האריזות נקשר באופן תיאורטי יותר לעיצוב תעשייתי, רוב העבודה הנעשית בתחום זה בארץ, מתבצעת דווקא במסגרת תחום העיצוב גרפי. שרון רהב ותמר הוד, הן מעצבות גרפיות, מייסדות סטודיו לעיצוב גרפי הנושא את השם 0304. הסטודיו מונה שני סניפים - האחד בתל אביב והשני בחיפה, ומכאן גם שמו - ומתמחה במיתוג ובעיצוב אריזות. בין השאר, עיצבו השתיים אריזות לנייקי, שידורי קשת, תלמה ועוד. שרון רהב טוענת כי "אריזה טובה על המדף, יודעת להתייחס למקום שבו היא נמצאת". השתיים מספרות כי בעת עיצוב האריזה יש לוודא שיהיה בידול ממוצרים אחרים, ובמקרה שהמוצר הוא חלק מסדרה, יש ליצור בידול גם בין המוצרים שבסדרה. רהב מספרת שלפני תהליך עיצוב האריזה הן חוקרות ובודקות כיצד נראות אריזות המוצרים המתחרים, ומהו סידור המדף ברשתות השיווק.
זאת כדבריה, "על מנת לדעת כיצד נראה שדה הקרב". רהב והוד מספרות כי ישנו הבדל משמעותי בין עיצוב של אריזה, שהנו תלת מימדי, לעיצוב של פריטים אחרים בעולם העיצוב הגרפי, שברוב המקרים הוא שטוח. בעיצוב תלת ממדי ישנה ראייה של 360 מעלות. "יש לתת פתרון לכל הצורות שבהן המוצר מונח, והאריזה צריכה להיראות טוב מכל הכיוונים", מציינת תמר הוד. אותה ראייה של 360 מעלות, היא מוסיפה, מתייחסת גם לסביבה שבה נמצאת האריזה. נתונים כגון היכן ימוקם המוצר בחלל, מהם המוצרים המתחרים שימוקמו לצידו, איזו תאורה ישנה בנקודת המכירה וכו', הם שיקולים הנלקחים בחשבון בעת עיצוב האריזה.
לכל צורת אריזה יש חוקים עיצוביים משלה
אלוסטרציה
מעצבת גרפית נוספת המתמחה בעיצוב אריזות היא אסתר ארותי. ארותי היא אחת המעצבות החשובות בתחום עיצוב האריזות בישראל, ועיצבה במשך שנים אריזות לחברות דוגמת שטראוס, ויטה, עוף-טוב ורבים אחרים. ארותי מציינת כי "האריזה היא כלי פרסום ראשוני, כיוון שההיכרות הראשונה של הצרכן עם המוצר על המדף נעשית באמצעותה". עוד היא מספרת, כי עיצוב אריזה מורכב משני תחומי עיצוב: הגרפי והתעשייתי.
העיצוב הגרפי, לטענתה, פונה אל החושים. העיצוב התעשייתי לעומת זאת, עוסק יותר בפן הטכני והמעשי. "מה שיוצר את האריזה, הוא החיבור בין שני התחומים, ואי אפשר אחד בלי השני". ארותי טוענת כי "תחום עיצוב האריזות השתנה מאוד במהלך השנים". "בעבר היה תחום זה קטן מאוד. במשך השנים נכנסו לתחום עיצוב האריזות חומרים חדשים מהם יוצרו האריזות, ואפשרויות ההדפסה גדלו". לדוגמה, קופסות השימורים השקופות. בעבר, היא מוסיפה, קופסאות השימורים יוצרו רק מפח, והיום הן שקופות.
עוד מעצב גרפי המתמחה בין השאר בעיצוב אריזות, הוא חגי מרום. מרום הוא בעליו של "סטודיו לעיצוב חגי מרום", שבין לקוחותיו ניתן למצוא את ויטה- פרי גליל, קפולסקי, פריניר ועוד. מרום מצהיר על עצמו כמעצב גרפי המתמחה בעיצוב לתחום המזון, כי הוא מתייחס לצורת המעטפת החיצונית של המוצר כנתון הראשון בעת העבודה. "העיצוב", הוא מוסיף, "צריך להתגבר על הבעיות הגלומות בצורת העטיפה ולהתמודד עם האתגרים בה: דפנות מתקפלות או מוסתרות,טכניקת הדפסה מוגבלת ועוד". מרום מציין כי העיצוב צריך לקחת בחשבון את כל הפרמטרים הללו ויחד עם זאת להדגיש את המוצר, כדי שהלקוח יושיט את ידו ויעדיף אותו על פני מוצר אחר.
לשיטתו, לכל צורת אריזה יש חוקים עיצוביים משלה: קופסת קרטון מיוחדת, בקבוק זכוכית שמשנה את קוטרו, שקית ניילון או קופסת פלסטיק - לכל אחד מהם יש שטח פנים עם חוקים משלו ומערכת יחסים שונה עם מוצרים הנמצאים לצדו על המדף. בשקית ירקות קפואים המונחת במקפיא למשל, שולי השקית מוסתרים על ידי שקיות אחרות, ולכן העיצוב צריך לרכז את המסר החשוב במרכז המוצר. כל אינפורמציה שגולשת לצדדים, תיעלם. דוגמה נוספת היא חבק קרטון הממוקם מעל אריזת פלסטיק שבתוכה עוגת קונדיטוריה הנמצאת במקפיא. חבק הקרטון גלוי לעיני הצרכן בחלקו העליון, כמו גם בחלקו הקדמי.
מתוך: נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה